החיים הכלכליים שלנו, רצופים התמודדויות, תהיות ושאלות. מה קונים, מה לא קונים. איך משלמים. כן תשלומים. לא תשלומים. ואנחנו מכוונים, בעיקר בנוגע לאנשים מן השורה, אנשי הרובד הבינוני. כאלו שדוחפים בכח את סוף החודש. עשרות טלפונים מגיעים אלינו מידי שבוע, טלפונים של שאלות והתלבטויות, האם לקנות. איך לשלם. אולי לקחת הלוואה. ועוד שאלות רבות מסוג זה.
בהיותנו עומדים כעת, בפתחה של השנה הלועזית החדשה, על פיה מתנהלת כל המערכת הבנקאית, התבקשנו לעשות קצת סדר בדברים. אי לכך, מגישים אנו לפני הקוראים, סדנה כתובה מתומצתת, להתנהלות כלכלית נבונה.
מכונת הכביסה, דמי השדכנות וחשבון החשמל
מתקשר יהודי ומספר בקול נכאים, 'מכונת הכביסה שלי, יצאה מכלל שימוש. תם זמנה לנצח. אין לי כרגע מאין לקחת כמה אלפי שקלים, עבור רכישתה של מכונה חדשה. האם ליטול הלוואה'. והוא מוסיף, 'זו לי כבר תקופה ארוכה, שאני נלחם לא לקחת שום הלוואה. כעת, אני מאוד מתלבט, האם לשבור את המוסכמה הזו'.
מישהו אחר, שנשמע קצת יותר עליז, שואל אף הוא. 'אני עומד לארס את בני בשעה טובה ומוצלחת, אך אין בידי מהיכן לשלם דמי שדכנות. זה כבר שנה, שאני מתנהל על פי ההנחיות שלכם ואיני נוטל הלוואות. אולי במצב כזה, אפשר קצת להתגמש'.
ואדם שלישי שנשמע לחוץ, לחוץ מאוד. כבר תקופה ארוכה, שהוא דוחה את תשלומי חשבונות החשמל. כעת, הוא ניצב בפני טרום ניתוק. האופציה היחידה שלו, לכאורה, לצאת מן הסבך הזה, הינה השגת הלוואה נכבדה. אלא שגם הוא, נצמד כבר תקופה ארוכה לכלל ברזל שיצק לעצמו, 'לא לוקחים הלוואות'. 'מה עושים עכשיו', הוא שואל.
ובכן, מה באמת עושים. מהי הדרך הישרה, שיבור לו האדם.
להאמין במה שאומרים
אז ככה. היסוד הראשון עליו מבוססת גישתנו, הוא אמונה. אמונה פשוטה, במשפט שאנחנו חוזרים עליו, מספר פעמים בכל יום. 'כי הוא א-ל זן ומפרנס לכל ומיטיב לכל, ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא'. לכל אחד מאתנו מוכנה הכנסה/משכורת, כזו שתענה על צרכיווכל הצטרכויותיו. היא מחכה לו באיזה מקום. אנחנו צריכים רק למצוא אותה.
היכן היא נחבאת? איך נמצא אותה?
לפעמים נדרש מעמנו, להוסיף בהשתדלותנו לפרנסה. לכל אחד יש את החלק המוטל עליו מן השמים, בפריעת החוב של 'בזיעת אפיך…' כיצד נדע מהו חלקנו. ובכן, המציאות בשטח, היא זו שמלמדת כל אחד, מה הוא חלקו שלו בעניין. מי שנוכח לדעת, כי הכנסותיו אינן מספיקות עבורו, בכדי לכסות את הוצאותיו ההכרחיות, ראוי שיבדוק עצמו היטב, באיזו דרך יוכל להגדיל את הכנסתו.
אך פעמים, שגם בזה אין צורך. ולמה, כי הכסף כבר נמצא. הוא אצלנו בידיים. רק שאנחנו לא משתמשים בו, בצורה מושכלת ונכונה. המשכורת גבוהה די הצורך, רק שלא מתנהלים עמה כראוי. צר לנו לקבוע, כי רוב המקרים של תסבוכות הכלכליות, שמתגלגלים אל פתחנו, שורשם בהתנהלות לא נכונה.
וכשאנחנו אומרים התנהלות לא נכונה, כוונתנו למשהו עמוק יותר. איננו מדברים על התנהגות של בזבזנות יתר, בלי שום חשבון. ממש לא. אנחנו מדברים מכאלו, שממבט ראשון – ממבטם שלהם וודאי – הם נראים מחושבים. אלא שצריך לדעת מה לחשב ואיך לחשב.
ההכנסות וההוצאות בחלוקה לשלושה קטגוריות
וכאן אנו מגיעים לעיקרי הדברים. הן ההכנסות שלנו והן ההוצאות, מתחלקות לשלושה חלקים: קבועות, משתנות ושנתיות.
נתחיל עם ההכנסות. ישנה את ההכנסה הקבועה, הקשיחה. זו שאינה ניתנת לשינויים מחודש לחודש. נוכל גם לקרוא לזה, משכורת בסיס. ישנן גם הכנסות משתנות. היינו, תוספות הקשורות בתוספת שעות עבודה, בבונוסים וכדומה. אלו הן הכנסות שאינן קבועות. כי לא נוכל לדעת מראש, כמה חודשים לפני בואן, מתי והאם הן הולכות להגיע. וישנן, את ההכנסות השנתיות, כמו דמי הבראה, משכורת שלוש עשרה וכדומה. אנחנו יודעים מראש, כמה הן ומתי הן אמורות להיכנס.
מנגד ובמקביל, ישנן את ההוצאות הקבועות. אלו הן הוצאות, שאינן משתנות בבסיס. כמו הוצאות מזון, מים, חשמל, טלפון, תשלומי ארנונה ועוד. הן אומנם משתנות מעט מחודש לחודש, אך הממוצע שלהם ברוב חודשי השנה, הריהו קבוע ואינו משתנה.
ההוצאות המשתנות, הן הוצאות עבור ביגוד שבלה, תיקון ותחזוקת הבית ודומיהם. לא מדובר בהוצאות קבועות וגם לא ניתן לצפות מראש, מתי יגיעו. אבל אין ספק, שהן ממתינות לנו בפינה. בנוסף, ישנן את ההוצאות השנתיות. מדובר, בהוצאות שברור כי יגיעו ואנחנו גם יודעים, אימתי וכמה. אם זה תוספת הוצאות עבור מזון לחגים, או הוצאות של ימי החופשה וחזרה ללימודים וכדומה.
ולמעשה. כאשר נרצה לקחת על עצמנו הוצאה חריגה, כמו שדרוג של ריהוט למשל. ואנחנו מדגישים 'שדרוג', כי אין אנו עוסקים כעת במשהו הכרחי, כמו מיטת הנוער שהתפרקה וכדומה. שכן, מקרים שכאלו שאינם סובלים דיחוי, ייכנסו אף הם בקטגוריה של הוצאות משתנות.
או אז, בגשתנו לבדוק האם חשבון הבנק שלנו, מסוגל לספוג את עלות הרכישה. יתכן אומנם, כי אחרי שקלול ההוצאות הקבועות, נגלה שבסוף החודש אמורה להישאר יתרה בחשבון. אבל לא די בכך. כי עדיין לא בדקנו, האם נותרה לנו יתרה, עבור הממוצע החודשי של ההוצאות המשתנות. כאלו שממתינות לנו אחורי הדלת, רק שאיננו יודעים מתי בדיוק הן יצופו.
איך עושים את זה?
אנחנו צריכים שתמיד יעמוד מול עינינו, מאזן חודשי ושנתי ברור, של כל ההכנסות וההוצאות שלנו: קבועות, משתנות ושנתיות. הכנסה חודשית קבועה, מול הוצאות חודשיות קבועות. סך ההכנסות המשתנות בגילום שנתי, למול סך ההוצאות המשתנות השנתיות, אף הן בגילום שנתי. וכן, ההכנסות השנתיות הקבועות, מול ההוצאות השנתיות הקבועות.
אלא שעלינו לדעת, כי המאזן הזה דורש מעקב מקדים ורצוף, של לכל הפחות שנה תמימה. ומדוע, משום שמעגל השנה מתחלק לחודשים ותקופות. ישנם חודשים כמו חודשי החגים, בהם הוצאות המזון למשל, מכפילים את עצמם. מנגד, אצל הזוגות הצעירים יותר, אלו המתארחים בחגים אצל ההורים, עלות המזון בחודשים אלו יורדת פלאים. כך, שאם נבנה את הממוצע שלנו לפי חודשים אלו, הוא לא יהיה אמיתי.
אשר על כן, נבנה את הממוצע החודשי, לפי הנתונים של חודשים רגילים. ואילו ההפרשים של חודשי החגים, נייחס אותם אל הקטגוריה של ההוצאות השנתיות. כך, שאם באנו לפלח את חודשי השנה, אזי החודשים: תשרי, אדר, ניסן ואב, הינם חודשים שלא ניתן לשייך אותם אל הממוצע הכללי. ההפרשים שלהם, שייכים לקטגוריה של ההוצאות השנתיות. או אז, אחרי שנערוך מעקב ורישום, סבב כל מעגל השנה, נוכל לקבל תמונה ברורה, איפה אנחנו עומדים.
נכון שזה לא קל, לעמוד שנה תמימה ולרשום כל הוצאה והכנסה, בחלוקה לפי שלושת הקטגוריות דלעיל. אך ההכרח לא יגונה. אפשר לעשות את זה, באמצעות רישום ידני מסודר. וישנה אפשרות נוספת, להיעזר במערכת הממוחשבת של 'חיים בריווח'.
אמונה ותפילה
כעת, נחזור אל השאלות שפתחנו בהן. אם הגענו למצב, בו אין אנו רואים שום פתרון, חוץ מנטילת הלוואה. מחובתנו, לבדוק האם בהכנסות המשתנות שלנו, ישנו די בכדי לכסות את תשלומי ההלוואה. אם אכן כן, נוכל ליטול את ההלוואה, בהתייחסותנו אליה, כאל הקדמת משכורת. והוא הדין, באם נזהה בהכנסה השנתית, יתרה מול ההוצאות השנתיות, נוכל להסתמך גם על כך. אם לאו, לא נוכל ליטול את ההלוואה.
אבל שוב. אנחנו מאמינים בכל לב, כי עבור דברים הנצרכים לנו באמת, מחכה לנו ההכנסה המתאימה. הקדוש ברוך הוא, מכין מזון לכל בריותיו. ולכן, אין כל ספק, כי המימון הנדרש עבור מכונת הכביסה, או בשביל דמי השדכנות, נמצא היכן שהוא. או שנאתר אותו בחישוב יותר מדוקדק, של ההכנסות מול ההוצאות, או שהוא מסתתר תחת הפתרון של הגדלת ההכנסה.
ולפעמים, פשוט מחכים בשמים לתפילה שלנו. כך מובא בספרים הקדושים, כי לעיתים מזמנים לאדם מן השמים, איזשהו קושי ומצוק, כדי שיעורר ליבו לשמים, להתפלל ולבטוח בריבונו.
בברכת הצלחה ובתפילה כנה, 'ונא אל תצריכנו ה' אלוקינו, לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה, הגדושה והרחבה, שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד. אכי"ר.
