מהי העלות השנתית לביגוד עבור נפש במשפחת החרדית ?

בשנים האחרונות,שמענו הרבה על שיטת גיוס ההמונים – מצ'ינג בלע"ז. הכח של ההמון, הוא עצום. במקום/במקביל לגיוס תרומות ענקיות מאילי הון, פונים המוני בעלי עניין אל המונים ממכריהם, בבקשה שישתתפו איש כפי יכולתו. וכפי שכולנו יודעים, זה עובד מצוין.

מה שאנחנו למדנו מן העניין, כי ההמון מסוגל ויודע,
לעזור ולסייע זה לזה, יותר מכל גוף ממסדי אחר.
אלא שצריך למצוא את הדרך, כיצד לרכז את ההמון ולשתפו .

אף אנו, במערכת הממוחשבת של 'חיים בריווח',
הפנמנו את המסר והתחלנו, לאבחן ולפלח את הצרכים.
אם זה לפי צרכיהן של משפחות וקהילות,
או לפי עונות השנה השונות, בהקבלה לשנים קודמות ועוד.
על פי הנתונים שבידינו,
אנחנו מנסים לעמוד על סודם של שינויים,
באופן שיוכלו הקהילות והמשפחות, להסתייע אלו באלו.

השבוע, בחרנו בנושא הביגוד. בדקנו לעומק, מה היתה ההוצאה על ביגוד לנפש, בשנת 2019 למניינם.

הטווח שבין העלויות, היה קיצוני מאוד. הוא נע בין 750 שקלים, לבין 3,000 שקלים לנפש. הממוצע החציוני, עמד על כ – 2,000 שקלים לנפש.

בעקבות נתוני הממוצע,שלחנו שאלה
אל כל המשפחות שחרגו כלפי מטה,
כיצד הצליחו לעמוד בכך.
הלא הילדים גדלים,
הבגדים בלים ומוכרחים להתחדש.
מאיפה נובע החיסכון הזה.

התשובות שקיבלנו,
היו מגוונות. נזכיר את חלקן.

תשובה מקורית
סיפרה על הורים מסורים שרוצים
מאוד לעזור כלכלית לילדיהם הנשואים,
עשרה במספר.
אלא שמצבם הכלכלי שלהם עצמם,
אינו מאפשר זאת.
אבל הם בכל זאת רוצים.
מה עשו,
הם פתחו בביתם,
מעין גמ"ח לבגדים יד שנייה.
כל בגד ששוב אינו מתאים יותר
לאשר לְבָשׁוֹ עד עתה,
עובר אל ביתה של סבתא.
היא מטפלת בו, מתקנת את הצריך תיקון,
משדרגת אם יש צורך ומניחה אותו,
בחדר מיוחד שהועמד לטובת הגמ"ח המשפחתי.

כיון שכן,
כל מי מבני המשפחה שזקוק לבגד חדש,
דבר ראשון מרימים טלפון אל סבתא,
לשאול האם ישנו במלאי את הבגד הנצרך.
והיה באם אכן כן, מה טוב.
אם לאו,
יוצאים לרכוש בגד חדש.
ההתנהלות המקורית הזו,
חוסכת עשרות אלפי שקלים בשנה,
מכל בני המשפחה המורחבת.

משפחה אחרת דיווחה,
כי מאחר ואין להם אפשרות
לרכוש בגדים בשפע,
מכונת הכביסה שלהם עובדת על פי סדר מיוחד,
שלא ישאיר אף אחד בלי בגד, בשעה שזקוק לו.

היו כאלו שהשיבו
את מה שידוע לרבים,
כי הם קונים רק בסופי עונה,
בהם המחירים יורדים למחצה לשליש ולרביע.
אחרים ענו,
כי אינם מבקרים בחנויות היוקרה המרכזיות.
הם מעדיפים להיכנס אל החנויות הצדדיות,
אלו שברחובות הפינתיים והשקטים יותר.
בדרך כלל,
המחירים שמה זולים יותר.

והיה גם מי שהעז לכתוב,
כי אינו נגרר אחרי תופעת הסטים...
'הילדים שלי מספיק חשובים,
כל אחד בפני עצמו.
גם אם וכאשר אינם לבושים בסט אחיד'.
איך הגיבה פעם אמא חכמה,
כאשר נשאלה למספר ילדיה.
היא אמרה,
'יש לי עשרה ילדים, אחד מכל אחד'.

כמובן,
שישנן את אלו שהשכילו ללמוד תפירה.
גם אם אינן תופרות את הבגדים בעצמן,
מכל מקום אינן ממהרות
להשליך בגד ששוב אינו תואם את המידות.
אפשר להאריך. ניתן לקצר עבור הקטנים יותר.
וגם אם עבר זמנו... אפשר תמיד לשדרג,
עם תוספת כזו ואחרת.