השבוע, נעסוק בסיפורו של יהודי, אשר ביקש מעמנו לפרסם מעל במה זו, את סיפורו האישי.
זאת, במטרה להציג כיוון מחשבה נוסף, לפני שאנחנו ניגשים, להתעסק בהשגת קצבאות למיניהן.
מיודענו, סבל מבעיה רפואית מגבילה, מה שהביא אותו לחשוב ובצדק,
כי מגיעה לו קצבת נכות חודשית קבועה, מן המוסד לביטוח לאומי. והוא אכן צדק.
בניגוד למקובל, זה לא הלך לו קשה. הוא הגיש את המסמכים הרלוונטיים והבקשה אושרה, במהירות יחסית.
די בקלות, אושרה לו קצבה חודשית קבועה, כאשר יחד עם כל התוספות, בגין בני משפחה ועוד,
הוא הגיע לקצבה, של כ – 8,000 שקלים לחודש. נשמע טוב, לכאורה.
אבל רק לכאורה. ולמה, כי
בפועל הקצבה הגדולה הזו, כבלה אותו בכל מקום.
זוגתו תחי', לא יכלה לעבוד באופן מסודר עם תלוש גבוה, כי אז יורידו לו מן הקצבה החודשית.
הוא עצמו, בטח לא חיפש עבודה מסודרת. הוא הרי נכה…
ועוד מוקש, העמידה הקצבה בדרכו. היה לו הון עצמי בסכום גבוה, אשר נמנע ממנו,
להשקיע אותו בנדל"ן מניב וכדומה.
אחר וגם זה היה יכול למנוע הימנו, או על כל פנים לצמצם לו, את הקצבה החודשית.
ומאחר, וקצבה של 8,000 שקלים, אין בה די, כדי לכלכל משפחה שלמה,
הוא נאלץ לנגוס כל העת מן ההון העצמי שברשותו, עד שאכל את כולו.
בקיצור, מלבד הנכות שהגבילה אותו,
הוא היה מוגבל במשך שנים, גם בכל הנוגע ליצירת מקורות הכנסה נוספים, לו ולבני ביתו.
עד שיום אחד, נפל לו האסימון. פתאום הוא קלט, שיותר ממה שקצבת הנכות נותנת לו, היא לוקחת ממנו.
היא פשוט נוטלת ממנו את האפשרות, לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
אז נכון, שהוא מתמודד עם בעיה רפואית מסוימת. אבל עם מעט רצון והשקעה, הוא מסוגל לעבוד ולהתפרנס, על אף המגבלה.
ואז, הוא החליט לעשות שינוי. הוא יצא לחפש עבודה, המתאימה לו ולאפשרויותיו.
ובזה, הוא הצליח יותר. אם עד היום, הוא הכניס 8,000 שקלים לחודש,
כיום, הוא מכפיל את עצמו. הוא ובני ביתו יחד, מכניסים 16,000 שקלים לחודש.
בהחלט, נקודה למחשבה, לפני שניגשים לְמַצוֹת את הזכויות…