מה היה החשש של ברכי ט' מול הצעה להשתלב ל'חיים ברווח', ומה קרה ערב תקופת החגים תשפ"ג @ מונולוג אמיתי / רותי אורזל / מגזין קראט המודיע
כשהגיע הרעיון להצטרף ל'חיים ברווח', ישר הודעתי שאין על מה לדבר" פותחת ברכי את הריאיון. "היינו בתקופה מאד לא פשוטה, עם בר מצווה של הבן השני והוצאות בלתי פוסקות לביגוד הבנות הבוגרות. לא ראינו סוף. הבנו שצריך לעשות מעשה אחרי כמה ניסיונות כושלים, ובכל פעם שהתחלנו ליווי כלכלי, הדבר הראשון היה צמצום הוצאות. זה לא בא לי בטוב, ומטבע הדברים שכאשר הגיע הרעיון הנוסף, התשובה הטבעית היתה "לא".
ולמה 'לא'? הרי את אומרת שהמצב לא היה בכי טוב?
"אני לא חושבת שיש לי עוד מה לצמצם, אני לא בזבזנית, ולא ראיתי דבר אחד שאפשר לקצץ בבית שלנו. כל פעם שהתחלנו ייעוץ, התחילו להגביל אותי בדברים הכי בסיסיים, ויותר מכך לא הסכמתי. אבל היום אני מודה לרבש"ע שהחלטתי בכל אופן לתת צ'אנס אחרון, והצטרפנו ל'חיים ברווח'. ואם אתבקש לסכם זאת בשתי מילים, אני אבחר בדיוק באותן מלים: אנחנו היום "חיים ברווח".
והיא מוכנה גם להסביר, והם מובאים כאן ללא שינויי עריכה: "כשהתקרבנו לחגים, מפלס הלחץ עלה. ידעתי שאי אפשר לוותר על קניית גרדרובה חדשה לחורף, אך ידעתי שאין מנין. באחד הימים לפתע אני מגלה איך חלום התגשם: שש מעטפות עמדו ניצבים על השיש, כל אחד עם שם פרטי ובתוכו 2,500 ₪ לקניית בגדים. בדקתי שוב ושוב. בדקתי אם אלו תלושי חסד או משהו הדומה לו, והתברר שלא. הכל כסף נקי ומזומן. זכינו בלוטו?".
שאלתי את בעלי לפשר הענין, והוא הסביר: "המערכת הזו לא מגיעה להגביל בהוצאות ולא לצמצם", הוא אומר, "להיפך, אחרי מה שעברנו בעונת הקיץ, התברר ששילמנו פחות או יותר 2,500 ₪ לילד על ביגוד חדש, רק מה? הוצאתי את זה בלחץ ובמתח, באשראיים ובשיקים דחויים. למעשה, הכסף יצא ממני, בתוספת יריקת דם ועצבים. אז נפל לי בראש, אם ממילא הכסף אמור לצאת – למה שלא אוציא את הכסף ברוגע, בשמחה, מיוזמתי?!"
אבל יש או אין? מאיפה 1,250 ₪ לילד, ובכלל, זה לא נשמע סכום מופרך?
"לא. לא היה לו 1,250 ₪ לילד כפול שש נפשות. רק שהמערכת עקבה במהלך כל החודשים, ואמרה כל חודש כמה להניח בצד לתקופת החגים והחופש. היא אומרת לי להניח בצד גם לבר מצווה הקרבה והולכת, וגם לחגים וגם לחופשים שאחריהם. כך למשל כאשר נכנס לי המענק של מס הכנסה שלילי, קיבלתי הודעה במערכת "תזכור שיש הוצאות בלתי צפויות, שומרים את ההכנסות הבלתי צפויות". כך כל החודשים האלו, הוא מלווה אותי ואומר לי כמה כסף להכין ועבור מה. הרעיון הוא, שאם אלו הסכומים שממילא מוציאים, מוציאים אותם מראש ובשמחה, כמובן מכינים כמה שאפשר הכל מראש".
והביגוד אולי זה משהו משמעותי, אבל רק סימבולי. כי מאז אין לחץ לפני כל ראשון לחודש כשאני צריכה לצייד את כל ילדיי, מקטון ועד גדול, בסכומי כסף נאים עבור הטענת כל הרב-קוים בחופשי חודשי, יש לזה כסף מוכן מראש. גם הכסף לחוגים מוכן מראש, וכך גם להוצאה בלתי צפויה של טיפול שיניים מורכב – היתה לי תוכנית מאיפה לממן זאת בלי לפרוץ את קופת הפנסיה. מעולם לא חשבתי שאני יכולה לחיות כמו רוטשילד ולהרוויח כמו גב' טייטלבאום. כל הסיפור הוא הגישה, וזו השתנתה לחלוטין מאז ש'חיים ברווח' בתמונה.
להגיד שהכל קל? לא בדיוק, עדיין ישנן קשיים, ואולי נעמוד על כך בטור הבא בע"ה. אבל רגע לפני הסיום אנו מפנים את התמיהה למנהלי המערכת, 1,250 ₪ לביגוד? מאיפה?
הרב ברגמן, מפתח המערכת: "אם נרצה או לא, 1,250 ₪ לביגוד זה מה שפחות או יותר כולנו מוצאים מידי חג. הן לביגוד החגיגי והן עבור ביגוד לעונה הקרובה. בסוכות לחורף ובפסח לקיץ. רבים מאד חשבו שהם מצליחים להוציא פחות, אבל בסופו של דבר הם עושים השלמות בחודשים הראשונים של החורף, קונים בסיילים, ומצליחים לחסוך 200 ₪, לא הרבה מעבר.
אנחנו ב'חיים ברווח' לא מנסים לצמצם הוצאות, כמו שנדמה בכותרת. אנחנו מנסים רק לחיות מסודר, וכשחיים מסודר, אין הוצאות בלתי צפויות, אנחנו לא נתקפים בפחד כשמתקרב פורים ופסח, כי אנחנו מתכוננים מראש לכל ההוצאות. כך יוצא, שבמקרה דנן, הזוג עובד ומכניס יפה, וכל השנה חיו בלי חשבון אבל כל פעם עונת החגים עברה בהידוק חגורות ובמתח. אבל מאז שנכנסו ל'חיים ברווח' הם התחילו גם בחודשים ה'רדומים' לא להתפזר, אלא לשמור את העודפים לימים יבואו.
בהנהלת 'חיים ברווח' קוראים כאן לכל הקוראים, החודשים הקרובים הם קריטיים עבור הפסח הקרוב, וגם החופש שלאחריו. החודשים האלו זה הזמן שלנו לצבור את הכמה אלפים הנחוצים למתנות לאביונים ומתנות למורים, משלוחי המנות והתחפושות, הוצאות הפסח והביגוד. האמת, כבר מתחיל להיות מאוחר.
קרדיט תמונה: Photo by Rachel Claire: https://www.pexels.com/photo/clothes-hanged-on-clothes-rack-5864245/
